<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי בן פרידא</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
גרסינן במסכת עירובין [י"א ע"ב] הכשר מבוי ב"ש אומרים בלחי וקורה ובית הילל אומרים או לחי או קורה. רבי אליעזר אומר [לחיין, איבעיא להו אי] לחיים בלא קורה קאמר ת"ש מעשה ברבי אליעזר שהלך אצל רבי יוסי בן פרידא תלמידו לאבלין מצאו רבי אליעזר לתלמידו רבי יוסי בן פרידא שישב במבוי שאין לו אלא לחי אחד. אמר לו בני עשה לו לחי אחר. ובתוספתא [עירובין פ"א ה"ב] אמר לו עשה לו שנים. אמר לו וכי לסותמו אני צריך אמר לו יסתם ומה בכך. אי אמרת בשלמא לחיים וקורה וכו', עד הכי קאמר וכי לסותמו בלחיים אני צריך. ובירושלמי [עירובין פ"א ה"ב] רבי אליעזר אומר לחיים. מה לחיים וקורה כבית שמאי, או לחיים ולא קורה כבית הילל ופליג. בלחי יתירא שלשה כרבי יוסי או כל שהוא כרבנן. פירוש רבי אליעזר לחיים אליביה צריך שיהא רוחבן שלשה כרבי יוסי, או כל שהן כרבנן. דתנן [עירובין י"ד ע"ב] לחיים שאמרו גובהן עשרה ורוחבן ועוביין כל שהו. רבי יוסי אומר רוחבן שלשה טפחים. ומסיק נישמעינה מן הדא, מעשה ברבי אליעזר שהלך אצל רבי יוסה בן פרידר תלמידו, והראהו מבוי אחד שאין לו אלא לחי אחד בלבד. אמר לו עשה לו לחיין. אמר לו את אומר לי לסותמו. אמר לו יסתם. וכי מה ראייה רשות לשבת לבא לכאן. הדא אמרה שלשה [טפחים] כרבי יוסי. ואין תימר כל שהו כרבנן כל שהו סותם. ובלשון שהירושלמי גורס שאין לו אלא לחי [אחד] בלבד משמע בלא קורה. ורבי אליעזר לא הצריכו אלא עוד לחי אחר. ודלא בחד דהא "בלבד" קתני. ולפי הירושלמי ולא דיחוי דהכי קאמר וכי לסותמו בלחיין אני צריך, ומשמע בלא קורה. הכי מסקינן בפרק כל כתבי הקודש דתנן [שבת קט"ז ע"ב] להיכן מצילין כתבי הקודש למבוי שאינו מפולש. בן בתירא אומר אף למפולש. ובגמרא [שם קי"ז ע"א] היכי דמי אינו מפולש אמר רב חסדא שלש מחיצות ושני לחיים זהו מבוי שאינו מפולש. שלש מחיצות ולחי אחד זהו מפולש. ותרוייהו אליבא דרבי אליעזר. דתנן הכשר מבוי רבי אליעזר אומר [שני] לחיין. ומסקנא, אלא אמר רב אשי שלש מחיצות בלא לחי זהו מפולש, שלש מחיצות ולחי אחד זהו אינו מפולש. ואפילו לרבי אליעזר דאמר [שני] לחיין, הני מילי לאוכלין ומשקין, אבל ס"ת בחד לחי סגי לרבנן. ובן בתירא סבר דאף בלא לחי, כיון דאיכא שלש מחיצות לענין ספר תורה וכתבי הקודש התירו. ותימה לרבי שמעון [עירובין צ"ז ע"ב] דאמר אין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש, למה לא יציל אפילו למבוי בלא לחי. ומדאמר בן בתירא אומר אף למפולש מכלל דרבנן פליגי. ותו [קשיא לי] לרבי שמעון יציל אפילו לכרמלית. דכרמלית משום שבות הוא. וי"ל בכרמלית לא. דאי שרינן להתם מחליף ברשות הרבים.
